<h1>הבתים — שערי טרפות שער רביעי</h1>
<h2>דף מ.</h2>
בהמה שאין לה אלא רגל אחת או שיש לה שלש רגלים טריפה, שכל יתר כנטול דמי, בד"א בעצם העליון שהוא בוקא דאטמא, והוא העצם האמצעי, אבל עצם התחתון שהוא הארכובה הנמכרת עם הראש אם חסר או יתר כשרה, כתב ה"ר שלמה נמצאו לה שני רגלים דבוקים זה לזה, יש מרבותי שאמרו אם נדבקו [במקום] שאם יחתך היתר [עם] (מ)מקומו טריפה, הרי אנו רואין כנטולין וטריפה, ולא יראה לי כן שלא אמרו כל יתר כנטול דמי עם מקומו, אלא כל יתר כנטול דמי ר"ל כנטול היתר, ולפיכך כל שינטל ממקומו ועושה אותה טריפה בנטילתו טריפה ואם לאו כשרה, וראוי לחוש לדברי רבותי שאמרו להחמיר בשל תורה. יד של בהמה שנחתכה אפילו למעלה מן הארכובה או שנבראת חסירת יד או יתרת יד כשירה, עוף שאין לו אלא רגל אחת או יש לו שלש טריפה.
<h2>דף מא.</h2>
בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה טריפה. מפרסת הבהמה עד קרוב לחלל הגוף יש שלש עצמות, העצם הראשון הוא עד הפרק והוא הנקרא רגל ונקרא ארכובה הנמכרת עם הראש, העצם השני הוא אשר בו צומת הגידין ונקרא בלשוננו אישקנקי"ל, העצם השלישי למעלה ממנו נקרא בלשוננו אושמדולא"ר, ואותו עצם נקשר עם עצם אחד קטן המחובר בשדרה, והתקשרות העצם השלישי עם השני הוא שכנגדו בגמל ניכר. נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה טריפה, מן הארכובה ולמטה מותרת, באיזה ארכובה אמרו בארכובה שהוא בסוף הירך הסמוך לגוף, נשבר העצם למעלה מן הארכובה אם יצא כולו או רובו או חציו לחוץ הרי זה כמו שנחתך ונפל וטריפה, ואם היה הבשר או העור חופה את רוב עביו ורוב היקפו של עצם הנשבר הרי זו מותרת, והאבר גם כן מותר, ואפילו נפל מקצת העצם שנשבר והלך לו, לר"ם. ר"ש פסק אם נחתכו רגלי הבהמה למעלה מן הארכובה הנמכרת עם הראש אע"פ שלא נטל צומת הגידין טריפה, ופסק הר"ם עיקר. יש מן הגדולים [שכתב] לפסק ר"ש אם נפסק או נחתך מקום חבור שני העצמות הראשונים והם מקום [הארכובה הראשונה] אסורה מספק, ולפסק הר"ם אם נפסק מקום הארכובה השנית והוא מקום התחברות העצם השני עם השלישי אסורה מספק, ולא מצאתי לדבר זה עיקר, וראוי לחוש לדברי המחמירים. הראב"ד ביאר מקום הארכובה כדברי הר"ם, וכתב שאם נחתך או נשבר העצם השני במקום צומת הגידין אע"פ שלא נטל צומת הגידין טריפה. יש מן הגדולים שפסק אם [נשבר] העצם השני ואין עור ובשר חופה את רובו הואיל והאבר אסור כמו שיתבאר הבהמה טריפה אעפ"י שזה למטה מן הארכובה לפסק הר"ם. ויש מי שאמר אעפ"י שהאבר עצמו אסור הבהמה מותרת הואיל ולמטה מן הארכובה הוא, וזה עיקר.
